ו' בחשוון

חשוון

חשוון ה'תשפ"ג
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
			א'	ב'	ג'	ד'
ה'	ו'	ז'	ח'	ט'	י'	י"א
י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח
י"ט	כ'	כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה
כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט	ל'

חשוון ה'תשפ"ד
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
	א'	ב'	ג'	ד'	ה'	ו'
ז'	ח'	ט'	י'	י"א	י"ב	י"ג
י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח	י"ט	כ'
כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה	כ"ו	כ"ז
כ"ח	כ"ט

בשנת ה'תשפ"ד אין ל' בחשוון

חשוון ה'תשפ"ה
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
						א'
ב'	ג'	ד'	ה'	ו'	ז'	ח'
ט'	י'	י"א	י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו
ט"ז	י"ז	י"ח	י"ט	כ'	כ"א	כ"ב
כ"ג	כ"ד	כ"ה	כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט
ל'

חשוון ה'תשפ"ו
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
				א'	ב'	ג'
ד'	ה'	ו'	ז'	ח'	ט'	י'
י"א	י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז
י"ח	י"ט	כ'	כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד
כ"ה	כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט

בשנת ה'תשפ"ו אין ל' בחשוון

חשוון ה'תשפ"ז
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
	א'	ב'	ג'	ד'	ה'	ו'
ז'	ח'	ט'	י'	י"א	י"ב	י"ג
י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח	י"ט	כ'
כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה	כ"ו	כ"ז
כ"ח	כ"ט	ל'

^{יום טוב / שבתון}

^{חג שאיננו שבתון}

^{יום זיכרון או צום}

ו' בחשוון הוא היום השישי בחודש השני בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השישי בחודש השמיני למניין החודשים מניסן. ו' בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון, רביעי ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי^[1], או פרשת נח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת^[2].

חגים ומועדים

תענית ציבור קהילתית בקהילת הנאו, לזכר הניסיון לכיבוש העיר בידי נפוליאון בשנת ה'תקע"ד
יום זיכרון לשואה בחסידות סלונים^[3]

אירועים

ד'תתקכ"ו – הגעתו של הרמב"ם לירושלים, ותפילתו ב"בית הגדול והקדוש". הרמב"ם קבע יום זה ליום שמחה עבורו.
ה'תשכ"ו – פרס נובל לספרות הוענק לסופר שמואל יוסף עגנון ולמשוררת נלי זק"ש

נולדו

ה'תצ"ד – הרב רפאל חיים יצחק קריגל, רב ושד"ר מחברון, מהראשונים שביקרו במושבות שהפכו מאוחר יותר לארצות הברית
ה'תק"ע – רבי ישראל מסלנט, מייסד תנועת המוסר (נפטר כ"ה בשבט ה'תרמ"ג)
ה'תרע"ז – מאיר בץ - מפקד בפלמ"ח, מהנדס, ממפתחי הנגב וממתכנני תעלת הימים
ה'תר"ץ – אימרה קרטס, סופר הונגרי-יהודי, זוכה פרס נובל לספרות
ה'תרצ"ו – ישראל גוריון, זמר ומלחין ישראלי
ה'תשי"ב – הרב ישראל יוסף הנדל, חבר בבית דין רבני חב"ד, רב קהילת חב"ד במגדל העמק ומשגיח ראשי בישיבת תומכי תמימים בעיר
ה'תשי"ג – אורית נוקד, פוליטיקאית ישראלית ושרת החקלאות לשעבר
ה'תשכ"ז – ששון חדד, קצין צה"ל בדרגת תת־אלוף

נפטרו

ה'תס"א – רבי יהודה החסיד השני, מנהיגה של קבוצת עולים אשכנזים לירושלים (נולד ב-ה'ת"כ)
ה'תש"ב – הרב יהודה ליב דון יחיא, רב, חסיד חב"ד, תלמיד ישיבת וולוז'ין ומרבני תנועת המזרחי
ה'תש"ד – רבי שלמה דוד יהושע וינברג מסלונים, האדמו"ר הרביעי בשושלת סלונים, נרצח על ידי הנאצים בחיסול מחנה הריכוז קולדיצ'בו (נולד ב-ה'תרע"ד)
ה'תש"ז – הרב שלמה סדובסקי, מראשוני תלמידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, רב ברוצ'סטר, מחוז מונרו במדינת ניו יורק
ה'תשמ"ט – רבי יחיאל מנחם זינגר, מייסד חסידות אלכסנדר-ארצות הברית (נולד ב-ה'תרע"ט)
ה'תשע"ז – לאונרד כהן, זמר יהודי-קנדי (נולד ב-ה'תרצ"ה)

הערות שוליים

^ כ-71.4% (בדיוק: 5 שביעיות) מכלל השנים.
^ כ-28.6% (בדיוק: 2 שביעיות) מכלל השנים.
^ מרדכי מאיר, "הילולת האדמו״ר שהפכה ליום זיכרון לשואה אצל חסידי סלונים", המעין, טבת תשס"ח, עמודים 65–67.

[1] כ-71.4% (בדיוק: 5 שביעיות) מכלל השנים.

[2] כ-28.6% (בדיוק: 2 שביעיות) מכלל השנים.

[3] מרדכי מאיר, "הילולת האדמו״ר שהפכה ליום זיכרון לשואה אצל חסידי סלונים", המעין, טבת תשס"ח, עמודים 65–67.

[1]

[2]

[3]