זיהום אוויר

זיהום אוויר הוא שם כולל למצב שבו לאוויר נוספים חומרים כימיים וביולוגיים, שאינם נכללים בהרכבו הטבעי, או שכמותו של מרכיב הנכלל בהרכבו הטבעי עולה יתר על המידה. המילה "זיהום" משקפת את העובדה שחומרים אלה מזיקים, במידה זו או אחרת, לחי ולצומח.

בשנת 2019, הגדיר ארגון הבריאות העולמי את זיהום האוויר, כאיום הסביבתי הגדול ביותר על בריאות הציבור.^[1]

חברת IQAir (אנ') מנתחת ומפרסמת מדי שנה את רשימת הערים בהם נמצאה רמת זיהום האוויר הגבוהה בעולם. מבין 100 הערים עם זיהום האוויר הרב ביותר בסוף שנת 2020, 88 נמצאות בהודו או בסין, וכל 130 הערים הראשונות ברשימה נמצאות גם הן בין המזרח הרחוק לדרום אסיה.^[2][3]. בהמשך פורסמה באותו אתר מפת העולם לפי זיהום בשנת 2023^[4]. כמו כן פורסמה השוואה לשנים 2017-2023^[6].

זיהום אוויר נגרם משני סוגים של מקורות: זיהום שמקורו בתופעות טבע (התפרצויות הר געש, שריפות טבעיות ועוד), וזיהום אנתרופוגני - מעשה ידי אדם, הנגרם מתיעוש, מתחבורה ועוד.

• פעילות געשית.^[7]
• אבק ממקורות טבעיים, כדוגמה של אבק חול המגיע ממדבר הסהרה גם לישראל, בעזרת הרוח.^[8]
• גזים, כגון מתאן, הנפלטים במהלך פעולת העיכול של בעלי חיים (בעיקר בקר וצאן).
• עשן שמקורו בשריפות חורש ועשביה טבעיות.

• זיהום כתוצאה משריפת כמויות גדולות של חומרי דלק מזהמים בתחנות כוח – פחם, מזוט וגז טבעי.^[9]
• זיהום ממתקני תעשייה שונים, מפעלי מתכת, מפעלי פלסטיקה, מפעלים פטרוכימיים, מפעלים לייצור חומרי הדברה ועוד. הרכב הזיהום משתנה בהתאם לתהליך בכל מפעל.
• זיהום משימוש בפחם, בעצים ובדלק להסקה ביתית ולהסקת מבני ציבור (בתי חולים, בנייני משרדים וכו').
• זיהום משריפת פסולת חקלאית, והיווצרות גזים ואירוסולים שמקורם בחקלאות, כתוצאה לדוגמה, מריסוס חומרי הדברה.
• זיהום משריפת פסולת לרבות זבל עירוני, מוצרי פלסטיקה ומחשבים ישנים, ניילונים, כבלים ואחרים.
• זיהום משימוש בדלק באמצעי תחבורה שונים באוויר, בים וביבשה.
• זיהום משימוש בחומרים המייצרים אדים רעילים, כמו אדי צבע, רעלנים בעת הכנת אספלט, ועוד.

אינוורסיה היא תופעה מטאורולוגית, שמקצינה את זיהום האוויר שהאדם מייצר. זוהי תופעה אקלימית בה הטמפרטורה עולה עם הגובה, וזו מהווה קרקע פורייה להצטברות מזהמי אוויר בבסיס האינוורסיה, כלומר קרוב לקרקע. התופעה משמעותית כשהרוח חלשה, ובתקופות כמו הסתיו, והאביב, בבוקר המוקדם ובערב המאוחר.

על פי הספרות, מזהמי האוויר המזיקים ביותר לבריאות, הם החלקיקים (אלו שקוטרם מגיע עד 2.5 מיקרון, PM2.5) והתרכובות האורגניות הנדיפות. באשר למזהמים אחרים, קיים דיון נרחב בספרות, כשהתובנות מהשנים האחרונות, הן שהמזהמים האחרים מהווים סימנים עבור מזהמים מזיקים יותר שאינם נמדדים (NOX הם למשל סימנים לחומרים שנפלטים מהתחבורה, אך אינם מנוטרים). מזהמי אוויר נחלקים לשני סוגים: גזים וחומר חלקיקי.

• פחמימנים - תרכובות אורגניות שונות, כדוגמת בנזן, PAH's, 1,3,butadiene,
• פחמן חד-חמצני CO
• תחמוצות גפרית SO₃, SO₂
• אוזון O₃
• תחמוצות חנקן NO_x
• אמוניה
• בנזן
• חומר הדברה
• גזים נוספים

• חלקיקים מסוג PM2.5 (שקוטרם אינו עולה על 2.5 מיקרון)
• חלקיקים מסוג PM10 (שקוטרם אינו עולה על 10 מיקרון)
• TSP - סה"כ החלקיקים באוויר
• אבק (בדרך כלל מתואר על ידי מדד החלקיקים PM10)
• תוצרי פליטות משריפת דלקים ייצור החשמל
• תוצרי שרפה בלתי מושלמת כפיח ומתכות כגון עופרת, קדמיום, ארסן ומנגן

בשנות ה-70 של המאה ה-20, החלה סדרת מחקרי אורך, אשר ניסו להתחקות אחרי הנזקים הנגרמים עקב חשיפה לזיהום האוויר, כדוגמת מחקר "שש הערים" נעשה תקנון למשתנים שעשויים לבלבל, כגון עישון, גיל, מצב סוציואקונומי, ומחקר שהראה את הקשר בין חשיפה לזיהום אוויר בהריון ובין אוטיזם (דצמבר 2014).

על-פי ארגון הבריאות העולמי, נכון לשנת 2019, זיהום האוויר גורם ל-7 מיליון מקרי מוות בשנה,^[1] כ-90% מהילדים בעולם חשופים לזיהום אוויר,^[10] וכ-80% מבין תושבי הערים שמודדות זיהום אוויר, חשופים לזיהום אשר חורג מעבר לרף אשר נקבע על ידי ארגון הבריאות כמסוכן. המצב חמור במיוחד בקרב מדינות עניות אשר סובלות ממקרים קיצוניים יותר של זיהום אוויר חמור.^[11]

מחקרים רבים הוכיחו את הקשרים הבאים:

• קשר בין זיהום אוויר לבין תחלואה לבבית
• קשר בין זיהום אוויר וסרטן הריאה.^[12]
• קשר בין זיהום האוויר וסוגי סרטן אחרים
• קשר בין זיהום האוויר ותחלואת ילדים לרבות החמרת אסתמה, יותר ברונכיטיס, יותר דלקות בדרכי הנשימה העליונות (אוזניים וגרון) והתחתונות (דלקות ריאות).

עם זאת, לאורך המחקרים השונים, קבוצות החוקרים שבו והדגישו כי אפקטים אלו נצפו גם מתחת לרמות של התקנים, וכי אין באמת סף בטוח עבור זיהום האוויר.

בנוסף, המחקרים אשר קשרו בין רמות זיהום האוויר לתחלואה התבססו בעיקר על קורלציות בין כמות האשפוזים בבתי החולים לרמת ריכוז האוויר הנמדדת, עקב העובדה שרוב המזהמים לא מנוטרים באופן רציף בגלל העלות הגבוהה של המדידות, ואין את המידע על הריכוזים שלהם, לא ניתן לקשור את שכיחות האשפוזים לריכוז מזהם אשר לא נמדד, ולכן מזהמים שונים לא מוגדרים כמסוכנים בעקבות חוסר במדידות.

מחקרים מהעשור השני של המאה ה-21 מרמזים על קשר בין זיהום אוויר לדמנציה.^[13]

ביוני 2024 פורסם דו"ח מקיף אודות מצב זיהום האוויר בעולם, המופק מדי שנה על ידי הסוכנות הגנת הסביבה, המכון להשפעות הבריאות והמכון למדדי בריאות והערכה בארצות הברית (State of Global Air Report 2024) .

בדו"ח פורסם ניתוח מקיף של נתונים על איכות האוויר והשפעות הבריאות עבור מדינות ברחבי העולם נכון לשנת 2021.^[14]

ניתוח הדו"ח מגלה כי זיהום אוויר היווה 8.1 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם בשנת 2021, והפך לגורם הסיכון השני המוביל למוות, כולל לילדים מתחת לגיל חמש.^[15]

מכלל מקרי המוות, מחלות לא מדבקות כולל מחלות לב, שבץ מוחי, סוכרת, סרטן ריאות ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) מהוות כמעט 90% מנטל המחלה מזיהום אוויר.

אחוז מקרי מוות (לפי סיבה) עקב זיהום אוויר: 43% של מקרי מוות משבץ, 20% ממקרי מוות מסוכרת, 42% של מקרי מוות ממחלות לב איסכמיות, 70% ממקרי מוות COPD, 42% של מקרי מוות מסרטן ריאות, 48% של מקרי מוות מזיהום בדרכי הנשימה התחתונה, 33% של מקרי מוות של יילודים.

בשנת 2021, יותר מ-700,000 מקרי מוות בילדים מתחת לגיל 5 נקשרו לזיהום אוויר. מה שהופך אותה לגורם הסיכון השני המוביל למוות בעולם עבור קבוצת גיל זו, לאחר תת-תזונה.

500,000 ממקרי המוות של ילדים אלה, היו קשורים לזיהום אוויר ביתי עקב בישול בפנים הבית עם דלקים מזהמים, בעיקר באפריקה ובאסיה.

מלבד מדידה ישירה, ניתן להעריך את מידת זיהום האוויר במקום מסוים על בסיס חישוב. ניתן למדוד את קצב יצירת מזהמי האוויר במקור הפליטה ישירות באמצעות דיגום או להעריך אותו באמצעות מקדמי פליטה ואז להשתמש במודל פיזור מזהמים כדי לחשב את התפלגות המזהמים במרחק, לאחר הסעתם ממקור הפליטה בתנאים המטאורולוגיים השונים.

בשיטה זו ממפים את מקורות הזיהום, שיכולים להיות אנתרופוגנים (מפעלים, תחבורה ועוד) ומקורות טבעיים כמו אבק מדברי. מקורות הזיהום מוסעים לפי כיווני הרוחות ומצב היציבות אשר נלקחים ממודלי מזג אוויר או מדידות. שיטה זו יוצרת למעשה, גם תחזית של זיהום האוויר. חלק מהמזהמים עוברים גם אינטראקציות כימיות שמחושבות במודלים, כמו חלק מתחמוצות החנקן ההופכות לאוזון בנוכחות קרינת שמש.

תחנות למדידת זיהום אוויר הפזורות ברחבי המדינה, מספקות ערכי מדידה, אותם ניתן להציג במפת ערכים. כמו-כן, ניתן לעבד את המידע ולהציג באמצעות אינטרפולציה גם את הערכים בין תחנות המדידה. בשיטה זו מציגים רק את זיהום הרקע באטמוספירה, ללא התייחסות למקורות הזיהום, כי לא ממקמים תחנות מדידה בקרבת מקורות הזיהום.

• כמות החומר המשתחרר
• משך זמן הפיזור, פיזור רגעי או מתמשך
• מהירות וכיוון הרוח
• קצב הריאקציה עם חומרים אחרים ועם קרינת השמש
• טורבולנציה
• צורת תכסית השטח, הכולל הן את הטופוגרפיה והן את צורת הבניינים
• גובה שכבת הגבול
• גשמים

בגלל השונות הגדולה של ריכוזי המזהמים מציגים את הערכים הממוצעים שלהם, המיצוע יכול להיות מיצוע בזמן, למשל, מה הריכוז הממוצע בשעה מסוימת, או ביום מסוים והמיצוע יכול להיות במרחב, ממוצע של 1 ק"מ רבוע או של 9 ק"מ רבוע. ככל שיחידת המיצוע יותר קטנה, ניתן לקבל ערכים יותר גבוהים.

קיימות מספר מערכות תקנים למניעת זיהום אוויר: בכל תקן מוגדרת שיטת המדידה והיחידות בהן נמדדת רמת הזיהום.

• רמת ריכוזי מזהמים בסביבה רגילה: כמות המזהם המקסימלית ליחידת נפח - ייחודית לכל סוג מזהם. הרמה שממנה אסור לחרוג רוב הזמן וכן, כמה מהזמן מותר לחרוג מהתקן (בדרך כלל 1%) ולאיזו רמה.
• רמת ריכוזי מזהמים בסביבת עבודה: בהנחה שהמצויים בסביבה זו הם אנשים בוגרים, צעירים ובריאים. לדוגמה: תקני Threshold Limit Values) TLV).
• רמות פליטה: רמת תכולת המזהם בגזי הפליטה הנמדדת במוצא הפליטה. למשל, רמות פחמימנים ופחמן החד-חמצני במפלט המכונית. בדיקה שעוברים מדי שנה במבחן השנתי של הרכב.
• כמות הזיהום: גישה חדשה המבוססת על העקרונות: "המזהם - ישלם" ו"האטמוספירה אינה משאב בלתי-מוגבל". לכל מפעל יש רשות לזהם עד כמות מסוימת. אם יחרוג - ייקנס. מצד שני אם רמת הזיהום לא מגיעה לתקן, אפשר למכור את כמות הזיהום השייורית למפעל שמזהם. גישה זו מעודדת הפחתת זיהומים, ומענישה את המזהמים החמורים.
• צו אישי: כאשר מפעל מהווה מפגע סביבתי, ניתן להוציא צו נגד מנהל המפעל, המחייב אותו אישית לנקוט באמצעי מניעה מתאימים, ואם המפעל יחרוג - ייענש אותו מנהל אישית.

ביולי 2021, נמדדו ערכי זיהום גבוהים במנהטן - 157, כאשר 100 הוא הגבול, שמעליו האוויר נחשב כמסוכן לבריאות. נכון לתקופה זו רק בכלכותה שבהודו ובלימה שבפרו איכות האוויר גרועה יותר. הזיהום שאפף את ניו יורק, נוצר משריפות גדולות במערב ארצות הברית, שיצרו כמויות עשן אדירות, אשר נעו למרחק אלפי קילומטרים ועטפו את המזרח באובך כבד. העשן גרם לשמיים מעורפלים ולצניחת איכות האוויר בערים נוספות, בפילדלפיה, בוושינגטון הבירה, בפיטסבורג ובטורונטו, ואף גרם לירח להיראות אדום.^[16]

ביוני 2023 דווח כי ניו יורק הגיעה לרמת "מסוכנות" ועקפה את דהלי בדירוג הערים בעלות הזיהום הגבוה בעולם, זאת בעקבות שריפות שפרצו בקנדה.^[17]

לפי סקר מדדי איכות החיים של הלמ"ס לשנת 2022, כ-2,500 איש מתים מזיהום אוויר בישראל מדי שנה.^[18]

הרשות הממלכתית אשר פועלת בנושא בישראל היא אגף איכות האוויר שבמשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה מפעיל את מערך הניטור האוויר הארצי, פורטל אינטרנטי בו ניתן ללמוד על זיהום האוויר בתחנות רבות בישראל.

בפברואר 2019, החל המשרד להגנת הסביבה לחפש טכנולוגיות חדשות לניטור האוויר, תוך התמקדות בסביבתם של מתחמים תעשייתיים. המשרד טען כי צעד זה בא על מנת לשפר את יכולת הזיהוי והניטור של פליטות עשן שחור וחומרים מזהמי אוויר ממקורות לא מוקדיים, ומתוך אי הסתפקות בטכנולוגיות, שנמצאות בשימוש בחו"ל.^[19]

זיהום האוויר בולט במיוחד בערים גדולות, עקב ריבוי כלי הרכב ומפעלי התעשייה בהן. ערים הנודעות בערפיח המכסה אותן הן לוס אנג'לס, סנטיאגו דה צ'ילה ובואנוס איירס. בישראל בולט זיהום האוויר באזור מפרץ חיפה, אך דווקא שם עיקר הזיהום נובע מהפעילות התעשייתית הענפה לרבות זיקוק נפט ויצירת חשמל.^[20] מתקני תעשייה ויצור חשמל בולטים נוספים, הם הפארק התעשייתי ברמת חובב, ליד באר שבע. מלבד אלו, קיימים גם בית הזיקוק באשדוד, שם גם מזקקים גז טבעי, וכן גם תחנות כוח כגון בחדרה, באליקים, באלון תבור, ובאשקלון. מתקן נוסף הוא מפעל נשר רמלה בשל זיהום האוויר חריג ומטרדי האבק והריח.^[21]

בדצמבר 2023 אושרה התכנית תמ"א 75 (שער המפרץ) להפיכת יעוד הקרקע של מפרץ חיפה מאזור תעשייה למגורים, ובכך למנוע הקמת מפעלים מזהמים נוספים.^[22]

ביום כיפור, כאשר מכוניות ומשאיות חדלות לנסוע, אכן יורדות כמויות הזיהום מה-NOX, שהם המזהמים המזוהים יותר עם תחבורה. במהלך יום הכיפורים לקראת צאת הצום ניכרת ירידה משמעותית בריכוזי הנוקסים, כך למשל, ביום הכיפורים תשע"ג (ספטמבר 2012) ריכוזי תחמוצות החנקן, שנמדדו בתחנת הניטור התחבורתית הצמודה לכביש בעיר התחתית בחיפה, עמדו על ערכים שבין 1 ל-4 חלקיקים לביליון (חל"ב) ובגוש דן עמדו ריכוזי החלקיקים על 1–9 חל"ב. ביום המחרת, יום עבודה רגיל במשק, הניטור הראה 203 חל"ב בעיר התחתית של חיפה ו-188 בגוש דן.^[23] תופעה דומה, אם כי בשיעורים נמוכים יותר, נצפית בהשוואת הזיהום בסוף השבוע מול הנתונים מימי החול.

במדינות העולם נהוגה חקיקה במטרה להגן מפני זיהום האוויר. בשנת 2008.^[24][25] נחקק בישראל, חוק אוויר נקי, שקודם על ידי מספר חברי כנסת ועמותת אדם טבע ודין.^[26]

יחד עם הצדדים הטובים בחוק, המסדירים את הרמות הסביבתיות המותרות ל-28 חומרים, קיימים גם חסרונות לחוק הישראלי: נעדרים בו חומרים רבים אחרים, שנחשבים למסרטנים וודאיים לאדם, על פי מדד הארגון הבריאות העולמי. אלה הוזכרו במסמך מקדים המכונה "דו"ח אלמוג", המוכר בשמו המלא: "דין וחשבון הוועדה לקביעת ערכי ייחוס סביבתיים למזהמים כימיים באוויר", שהווה בסיס לתקנות חוק אוויר נקי.^[27]

יש לזכור, כי תקנות הסביבה, שנקבעו לפי "תקני אלמוג", מדברות על כך שחשיפה למזהמים, כל אחד לחוד, ברמת התקן שהם קבעו תביא על כל 100,000 איש חשופים לאורך 70 שנה, מקרה סרטן אחד. במציאות, אין אנשים נחשפים למזהמים לחוד, אלא לכמה מזהמים יחד, וחשיפות אלו מצטרפות לחשיפותיהם התעסוקתיות והאישיות האחרות. בנוסף, תקני האוויר מבוססים על מחקרי עובדים, ואלו לא תמיד כללו בהם נשים. בנוסף, מחקרים רבים משני העשורים האחרונים מלמדים כי אין באמת רמות בטוחות למזהמים, כך שהתקנים הקיימים בישראל הם פשרה טובה יותר או פחות בין הרצוי למצוי, ולאו דווקא חומת מגן אמיתית בפני תחלואה. מלבד זאת, היישום של החוק לוקה בחסר.^[28] עם זאת, אושרה בישראל "התוכנית הלאומית למניעת זיהום אוויר", וזהו צעד חיובי בכיוון הלוחמה בזיהום האוויר.

ב-14 במאי 2014 פורסם דוח מבקר המדינה על מצב זיהום האוויר בישראל. מהדוח עולה כי חוק אוויר נקי מיושם באופן חלקי בלבד.^[29]

תחנות הניטור (AQM - Air Quality Monitor) מודדות סוגים של מזהמי אוויר באופן רציף. התחנות מודדות את סוגי המזהמים העיקריים, שנקבעו ברגולציה של ארגוני איכות הסביבה המובילים בעולם, ושאומצה על ידי מדינת ישראל. אולם, יש מזהמי אוויר, שאינם מנוטרים בתחנות הניטור.

תחנות הניטור ממוקמות בתוך מבנים שגודלם 2.5x3.0x2.5 מטר. מיקום המבנים נקבע על ידי מומחים בנושאים איכות הסביבה וזיהום אוויר, ומשיקולים נוספים, כגון: פיזור אוכלוסין, מקורות זיהום, פיזור אוויר מסביב לתחנה ועוד.

דגימת האוויר נאספת דרך מערכת הדגימה, באמצעות סעפת היניקה השואבת אותה לתוכה. דוגמת האוויר מנותבת למדידה במכשירי ניטור מזהמי אוויר שונים בצינורות טפלון. מאגר הנתונים הממוחשב של ממוצעי הזיהום כל 5 דקות, נשלח למאגר נתונים של גוף מנטר הכפוף להנחיות מערך הניטור הארצי,^[30] כך שלאחר שמתבצעות כל המדידות, מתקבלת תמונה רחבה של זיהום האוויר באזור.^[31]

ישנם שלושה סוגים של תחנות ניטור זיהום אוויר: כלליות, תחבורתיות ותעשייתיות.^[32]

• תחנות כלליות - ממוקמות באזורים עירוניים או בשטחים פתוחים, בגובה קרקע או על גגות מבני ציבור, בהתאם להוראות הדירקטיבה האירופאית^[33] ומטרתן למדוד את ריכוז מזהמי האוויר בסביבתן. תחנות אלו מייצגות את זיהום הרקע באוויר ואינן יכולות תמיד למדוד זיהום ממקור קרוב בגלל כיווני הרוחות המשתנות.
• תחנות תחבורתיות - ממוקמות בקרב�� לכבישים ראשיים ועמוסים בגובה הכביש. מטרתן למדוד את כמות הזיהום הנפלט מרכבים, ולרמת החשיפה של אנשים אליו.
• תחנות תעשייתית - ממוקמות בשטח המפעל, ומיועדות לניטור ריכוזים של מזהמים ספציפיים הנפלטים ממקורות פליטה נייחים.

בעשור השני של המאה ה-21, מאפשרת התקדמות הטכנולוגיה ייצור חיישנים קטנים, זולים ומגוונים, המסוגלים לבצע מדידות של זיהום אוויר.

יתרונות החיישנים וחסרונם:

• הם קטנים יותר, ולכן ניתן להשתמש בהם במבחר אפשרויות, מצבים ומחקרים.^[34]
• ניתן לכייל אותם, ובכך להתגבר על מכשול איכות המידע במידה מסוימת.
• הם זולים יותר, ולכן כל אחד יכול לקנות חיישן כזה ולהשתמש בו למטרותיו (לשימושים ביתיים לדוגמה).
• מכיוון שניתן לקנות כמות גדולה של חיישנים, ניתן גם להשתמש בהם בתור רשת (WDESN) של חיישנים. ובתור רשת ניתן להפיק מהם מידע רב הרבה יותר, ואפילו לכייל אותם בעזרת שיטות מתמטיות מסוימות.

חסרונם באי דיוק, ביחס לתחנות הניטור (AQM) הגדולות, היקרות, הלא מגוונות והמאוד מדויקות, ששימושן נפוץ על מנת לנטר זיהום אוויר בערים למטרות רגולציה.^[34]

קיימת אפשרות לדגום את האוויר בשקיות מיוחדות ואותן להביא אחר כך למעבדה בה מתבצעות אנליזות כימיות של האוויר, יתרונותיה של שיטה זו היא ביכולתה למדוד סוגי מזהמים רבים והן ביכולתה למדוד ריכוזים נמוכים אולם שיטה זו היא יקרה ולכן השימוש בה הוא באופן חד פעמי ולא רציף.

ארגונים ציבוריים שונים פועלים לצמצום זיהום האוויר. בין הארגונים הישראליים המובילים^{[דרוש מקור]} שפועלים בנושא נמנים: "הקואליציה לבריאות הציבור", "מגמה ירוקה", "אדם טבע ודין" ואחרים. פעיל בולט במיוחד בתחום זיהום האוויר בישראל, היה ד"ר ג'אמס קריקון, שניהל מאבק עיקש למען תושבי מפרץ חיפה והקריות.

הגידול בזיהום האוויר בחברה המודרנית המתועשת, הביא להגברת המודעות לבעיה זו, ולנקיטת צעדים לצמצומה. בישראל צעדים אלו כללו:

• חקיקת חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008.
• העלאת המודעות הציבורית: למשל, הצגת מפות במקומות ציבוריים בהן מוצגות בזמן אמת רמות זיהום האוויר באזורים שונים.
• שיתופי פעולה של המשרד להגנת הסביבה, באמצעות "חוק אוויר נקי" עם חברות פרטיות כדוגמת בריזומיטר (Breezometer) שפיתחה אלגוריתם מתקדם כדי להציג לאזרחים זיהום אוויר ברמת הרחוב ובזמן אמת באפליקציה סלולרית נוחה
• קידום מדיניות בריאות סביבה מניעתית. עמותת "הקואליציה לבריאות הציבור", עסקה רבות בכתיבת דו"חות רלוונטיים לזיהום אוויר בישראל בכלל ובמפרץ חיפה בפרט. מטרת הדו"חות האלו הייתה לקדם מדיניות של מניעת תחלואה על רקע סביבתי, לטובת בריאות ילדים ונשים.
• תסקירי השפעה על הסביבה: לפני הקמה או הרחבה של גורם היכול לגרום לזיהום אוויר (מפעל, תחנת כוח, כביש וכדומה), יגיש היזם לגופים הרלוונטיים (הוועדה המחוזית/המקומית לבניין ערים, המשרד להגנת הסביבה, ועוד.), תסקיר, בו ימנה את האלמנטים בהם יכול להשפיע המיזם שלו על הסביבה, כולל זיהום אוויר, ועל הדרכים שבהן ינקוט לצמצם את הפגיעות הצפויות. את התסקיר יערוך מומחה לעניין, מוסמך מטעם המשרד להגנת הסביבה.
• תסקירי השפעה על הבריאות - במדינות אחרות נהוגים תסקירי השפעה על הבריאות המלווים כל פרויקט בעל פוטנציאל להשפיע על בריאות הציבור. בישראל, תסקירים אלו עדיין אינם מחויבים, וקיימת יוזמת חקיקה של חבר הכנסת דב חנין למען הכנסת תסקירים מסוג זה לתוכניות עתידיות בישראל.
• הרחבת "הריאות הירוקות": הרחבת השטחים המיוערים בתוך הערים ומחוצה להן. העצים סופגים פחמן דו-חמצני ופולטים חמצן, וכך מקטינים את זיהום האוויר.
• עידוד שימוש בתחבורה ציבורית באוטובוסים וברכבות, כדי להקטין את השימוש ברכב הפרטי, ועידוד השימוש ברכב חשמלי מונע מצבר. 60% מכלל הזיהום בישראל נגרם כתוצאה ממכוניות.^[35]
• הגבלת כניסה למרכזי ערים במכוניות פרטיות, כפי שנעשה בלונדון ובסינגפור.
• הגבלת כניסה לערים או אזורים ברכבים מזהמים, על ידי הכרזה על אזור מופחת פליטות.
• איסור ייצור תוספים לדלק (להעלאת האוקטן) על בסיס עופרת.
• איסור השימוש בגזים מזיקים כפריאון במזגנים ומקררים.
• התקנת ממירים קטליטיים בכלי-רכב חדשים ובדיקת תקינותם בפרקי זמן קבועים.
• מעבר לשימוש בדלק מזהם פחות, למשל הסבה של תחנות כוח הפועלות על מזוט או פחם להפעלתן בגז טבעי (מזהם, אך פחות).
• עידוד חימום בתים פרטיים ומבני ציבור על ידי שימוש באנרגיה חשמלית (מזגנים) ולא על ידי שריפת דלק.
• איסור שימוש בפחם לצורכי הסקה ביתית: ראו – חוק אוויר נקי, הממלכה המאוחדת 1956, שחוקק בעקבות אירוע הערפיח הגדול.
• עידוד השימוש בכלי רכב המשתמשים במקורות אנרגיה חלופיים - רכבות חשמליות, אוטובוסים הפועלים על גז, רכב חשמלי וכיוצא בזה.
• הגברת השימוש במקורות "אנרגיה ירוקה" (שמש, רוח, מים).
• שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים כגון: התקנת משקעים אלקטרוסטטיים או קולטנים בארובות תחנות כוח ומפעלי תעשייה ללכידת מזהמים והגבהת ארובות לפיזור ומיהול טוב יותר של המזהמים באוויר נקי, כך שריכוזם יורד מתחת לרמה התקנית. בנוסף, יישום של שיטת LDAR לגילוי דליפות בצנרת של מפעלים, ולתיקונן.
• הרכבת ציקלונים במפעלי תעשייה ללכידת חלקיקים.
• איסור הקמת מזבלות קטנות ומקומיות וחיסול הישנות, כי בנוסף לפגיעה באיכות האוויר, המזבלות מזהמות גם את מי התהום.
• אכיפת תקני זיהום אוויר: למשל, הפעלת ניידת משטרתית, שבודקת כלי רכב ומורידה מהכביש כאלה שמזהמים מעל לתקן.
• הקמת אזורי תעשייה מבודדים. הקוץ שבאליה - אזורי תעשייה מושכים אליהם דיירים חדשים. ראו אזור התעשייה רמת חובב ליד באר שבע, שהיה אמור להיות מבודד ונספחו אליו דיירים בסמיכות.
• הקטנת הצריכה, על ידי שימוש חוזר במוצרים, וכך מתאפשר צמצום הייצור המזהם במפעלים.
• מערך התרעה המודיע מתי רמות הזיהום עלולות לחרוג מהתקן, ומזהיר אוכלוסיות בסיכון מלצאת מהבית ולהימנע מפעילות גופנית מאומצת.

לפי נתונים שנמצאו באתר "הארץ": בין 2012–2013 נמצא שהעיר המזוהמת ביותר בישראל היא פתח תקווה (57 מיקרוגרם למטר מעוקב), אחריה באר שבע (46 מיקרוגרם למטר מעוקב), ירושלים (45 מיקרוגרם למטר מעוקב), קריית מלאכי (44 מיקרוגרם למטר מעוקב) וחיפה (35 מיקרוגרם למטר מעוקב).^{[דרושה הבהרה][דרוש מקור]}

על כך הובאה ביקורת ציבורית נוקבת, למשל בהרצאה שעסקה גם בכך, בכנס האקולוגיה השנתי וישיבות ועדות הכנסת, ושם נטען כי זיהום האוויר במפרץ חיפה אינו נמדד כראוי וקיימים כשלים חמורים במערכות הניטור, דבר המביא להטיית פחת במדידת הניטור באזור מפרץ חיפה. בנוסף, חומרים רבים אינם מנוטרים באופן שגרתי שם. בימים אלו^{[דרושה הבהרה]} שוקד מבקר המדינה על דו"ח שיעסוק בכשלי הניטור והפיקוח על המפעלים המזהמים, בין היתר גם במפרץ חיפה.^{[דרוש מקור]}

בדו"חות מיפל"ס של המשרד להגנת הסביבה^{[דרושה הבהרה]} הוגדרה חיפה כעיר המזוהמת ביותר בפליטות של תרכובות אורגניות נדיפות, משפחת מזהמים אשר קשורה בתעשיית הנפט.^{[דרוש מקור]}

בכל הנוגע לזיהום האוויר מכלי השיט המגיעים לחופה של מדינת ישראל, על אף שאישרה המדינה את הנספחים 1–5 לאמנת מרפול, ואף את הנספח השישי לאמנה שעיקרו מניעת זיהום האוויר מכלי השיט, טרם נסתיימו הליכי החקיקה הנדרשים חרף העובדה שחלפו שנים רבות מאז שהנספח השישי נכנס לתוקף (2005), ומשכך הם אינם מיושמים בפועל בהיעדר חקיקה מתאימה.^[36]

על פי פרסום של המשרד להגנת הסביבה, זיהום האוויר גורם לכ-2,500 מקרי מוות מוקדם בשנה.^[37]

• הקואליציה לבריאות הציבור,^[38] הגוף המרכזי בישראל, שתרגם וריכז מידע מספרות נרחבת בנושא, הקיימת במדינות המערב
• הקרן לבריאות וסביבה, העוסקת במתן תקציבי מחקר למטרות מחקרי בריאות סביבה בישראל, ובמימון חוקרים הרוצים להתמחות בנושאי זיהום הסביבה והאוויר.
• בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת תל אביב
• הפקולטה להנדסה סביבתית, הטכניון
• בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה
• בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש "פורטר", אוניברסיטת תל אביב

• ת"י 1971: פליטה ממקור נייח: קביעת הריכוז וספיקת המסה של חומר חלקיקי במובלי גז - שיטה גרווימטרית ידנית.
• ת"י 2208: איכות אוויר: היבטים כלליים - יחידות מדידה.
• ת"י 2209: אוויר במקומות עבודה: קביעת ריכוז חלקיקי עופרת ותרכובות עופרת - שיטה ספקטרומטרית של בליעה אטומית בלהבה.
• ת"י 2272: פליטה ממקור נייח - דגימה לקביעה אוטומטית של ריכוזי גז.
• ת"י 2276: נוהל תקני לבדיקת מיקרואורגניזמים באוויר במתקנים עירוניים לעיבוד פסולת מוצקה.
• ת"י 5097-7-5: פליטה ממקורות נייחים: קביעת פליטות תחמוצות חנקן ממקורות נייחים (נוהל בדיקה במכשיר).
• ת"י 10–5097: פליטה ממקורות נייחים: קביעת פליטות פחמן חד-חמצני בפליטות ממקורות נייחים (נוהל בדיקה במכשיר).
• חוק אוויר נקי, התשס"ח - 2008
• תקנות אוויר נקי (ערכי  איכות  אוויר) (הוראת  שעה), התשע"א-2011  
• תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) (הוראת שעה) (עדכון), התשע"ג-2013, ערכי הסביבה שנכנסו לתוקף בראשית שנת 2015.^[39]

• מטאורולוגיה - מונחים
• אינוורסיית קרקע
• אינוורסיה (מטאורולוגיה)
• מיסים פגוביאניים
• דיזלגייט
• דרגת זיהום אוויר מרכב מנועי
• אזור מופחת פליטות
• אזרחים למען אוויר נקי

• פרופ' נחום רקובר, איכות הסביבה - היבטים רעיוניים ומשפטיים במקורות היהודיים, "זיהום אוויר", 65. הוצאת ספרית המשפט העברי; משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל, 1993

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: זהום אויר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זיהום אוויר

• איכות אוויר, באתר המשרד להגנת הסביבה
• תחזית איכות אוויר, באתר המשרד להגנת הסביבה
• זיהום אוויר וגזי חממה, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
• כתבות על איכות אוויר, באתר כאן 11
• כתבות על זיהום אוויר, באתר גלובס
• אלון טל, זיהום אוויר מכלי רכב - נייר עמדה, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2002
• סוף למיתוסים: זיהום אוויר - לא מה שחשבתם, באתר ynet, 30 ביולי 2014
• שני אשכנזי, מכון טאוב: התמותה מזיהום אוויר בישראל צפויה לעבור את הממוצע ב-OECD, באתר כלכליסט, 29 בדצמבר 2022
• topic/air-toxic זיהום אוויר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלי��)
• אוויר - זיהום, דף שער בספרייה הלאומית