מכל דלק

	ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מכל דלק הוא מכל מוגן המשמש לאחסון של דלק. מכל דלק הוא חלק בלתי נפרד מכלי רכב ממונע, לשם אספקת דלק למנוע. מכל דלק משמש גם לאחסון נייח של דלק, למשל לשם הזנת תנורים. הדלק במכל הדלק הוא נוזלי (למשל בנזין או סולר), גז מנוזל (למשל גז פחמימני מעובה או גז טבעי נוזלי) או דלק מוצק. מכלי דלק שונים בגודלם ובמורכבותם, החל במכל דלק זעיר של מצית וכלה במכל דלק חיצוני ענק של מעבורת חלל (אנ').

על מכל דלק לעמוד בדרישות הבאות:

• אחסון בטיחותי: מכל דלק מיועד לאחסון כמות מסוימת של דלק, תוך מניעה של דליפת דלק או התאיידותו.
• מילוי חוזר: מכל דלק מיועד בדרך כלל לשימוש רב-פעמי, ולכן נחוצה דרך נוחה ובטיחותית למילויו מחדש.
• זיהוי כמות הדלק שנותרה במיכל, על מנת שהתרוקנותו לא תבוא בהפתעה.
• אמצעי להזנת הדלק לרכיב הצורך אותו (מנוע, תנור וכו').
• הגנה כך נזק בתאונה לא יגרום להתלקחות הדלק.

לעיתים מכיל מכל הדלק נשם למניעת היווצרות ריק במכל. הדבר נפוץ במכלי דלק המשמשים בכלי שיט קטנים.

מכלי דלק עשויים בדרך כלל ממתכת. לאחסון קצר טווח משמשים גם מכלים מפלסטיק.

טווח הנסיעה של מכונית בין תדלוק אחד למשנהו תלוי בנפח מכל הדלק שלה. מכל דלק גדול יותר מגדיל את טווח המכונית אך מקטין את נפח האחסון שלה ומגדיל את משקלה (מה שמגדיל את צריכת הדלק). תכנון מכל הדלק מתחשב בשיקולים אלה, ובהתאם לכך נפח מקובל למכל הדלק הוא 45–65 ליטרים. מכלי דלק למכוניות מיוצרים ממתכת (פלדה או אלומיניום) או מפוליאתילן בצפיפות גבוהה (HDPE). לוח המחוונים של המכונית כולל מד דלק המציג לנהג את כמות הדלק שבמכל הדלק.

התקנת דלקן בפתח התדלוק של מכל הדלק מאפשרת לזהות את כלי הרכב המתודלק ואת זכותו לתדלוק על חשבון הארגון שישלם את מחיר התדלוק לחברת הדלק. פרטי הזיהוי משודרים לתחנת התדלוק, וממנה מועבר החיוב לארגון שהמכונית משמשת אותו.

במבנה המטוס משולבים מכלי דלק המשמשים את מנועי המטוס. מכלים אלה כוללים מכלים קבועים, בכנפי המטוס או בבטן המטוס. בחלק גדול מכלי הטיס הכנפיים נושאות את מרבית הדלק של המטוס. זה משחרר הרבה שטח בתוך גוף המטוס, שמאפשר להשתמש בו לצורכי משא, נוסעים וכדומה. לעיתים הכנפיים כוללות נאדים או מכלים קשיחים המותקנים בין צלעות הכנפיים, אופייני לרוב למטוסים קלים. במצבים אחרים מבנה הכנפיים עצמן, כולל המעטה החיצוני, משמש כתאי דלק, מה שמכונה תאי דלק אינטגרליים. כנף הכוללת תאי דלק אינטגרליים מכונה כנף רטובה. במצב זה יש שימוש רב באמצעי איטום כימיים. רגולציה של מטוסים כוללת הנחיות לצמצום סכנת התלקחות של מכלי דלק במטוסים.^[1]

בנוסף משתמשים מטוסים, בעיקר מטוסי קרב, במכלי דלק נתיקים - מכלי דלק חיצוניים הנישא על ידי המטוס, וניתן להשליכם לאחר שהתרוקנו, או בעת קרב אוויר או במצב חירום. השימוש הראשון במכלי דלק נתיקים נעשה במלחמת העולם השנייה על-מנת לאפשר למטוסי הקרב לשאת דלק נוסף לטיסות ארוכות מבלי להידרש לגוף מטוס גדול וכבד יותר שיקשה על יכולת התמרון.

החיסרון העיקרי של מכלי דלק נתיקים הוא הגרר שהם יוצרים. ככלל אצבע, רק מחצית הקיבולת של המכלים מגדילה למעשה את הטווח הכללי, היתר משמש להתגברות על הגרר הנוסף של המכלים עצמם. לפתרון בעיה זו משמש מכל דלק תצורתי - מכל דלק הבנוי מחוץ לגוף המטוס וצורתו מותאמת לצורת המטוס. התאמה זו גורמת לגרר קטן ביחס לגרר הנוצר ממכלי דלק נתיקים בעלי נפח דומה (הגרר של שני מכלים תצורתיים במטוס F-15 איגל הוא פחות מרבע מהגרר של מכל גחון נתיק, ופחות משמעותית מגרר של מכל נתיק יחיד בכנף). בניגוד למכלים נתיקים, לא ניתן להשליך מכל דלק תצורתי בעת טיסה על מנת להקטין את משקל המטוס, ואחזקתו מסובכת יותר ודורשת זמן ארוך יותר. מכלים תצורתיים קיימים עבור מטוסי קרב דוגמת ה-F-15 ,F-16, דאסו ראפאל, יורופייטר טיפון והגריפן.

מכלי דלק נייחים משמשים לאחסון דלק בבתי זיקוק, בתחנות דלק ואצל הצרכנים הסופיים: מפעלי תעשייה ומשקי בית. מכלי דלק נייחים הם משני סוגים, על-קרקעיים או תת-קרקעיים, ונפחם, במתקני דלק גדולים, מגיע עד מאה אלף מטר מעוקב.^[2] תחזוקה שוטפת של מכלי דלק בחוות מכלים כוללת ניקוי של המכלים מעת לעת.^[3]

• ג'ריקן

מדיה וקבצים בנושא מכל דלק בוויקישיתוף