לדלג לתוכן

קריירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קריירה (על פי האקדמיה ללשון העברית: נתיבה מקצועית[1] ובקיצור נתיבה[2]) היא סדרה רצופה של משרות המרכיבה את חיי העבודה של אדם מסוים. אפשר שתהיה לאדם קריירה גם בתחביב, כגון ספורט או מוזיקה, אך בעיקר מתייחסת 'קריירה' לסדרה של עבודות או משרות מהן האדם מתפרנס.

כדי לפתח קריירה על האדם להיות אחראי, בוגר, להיות מסוגל להתמודד עם תסכולים, להיות מודע ליכולות ולקשיים המאפיינים אותו ולהיות בעל רצון לפעול ולקחת חלק בעולם. בחירת הקריירה היא תהליך מתמשך אשר רלוונטי במספר תקופות משמעותיות בחיים והבגרות, לרבות שלבי ההשכלה התיכונית, חקירת האפשרויות למקצוע, לימודים אקדמיים, ביסוס ותעסוקה בפועל, וכן שביעות רצון מן הקריירה[3]. קיימים גורמים רבים הכרוכים בתהליך בחירת המקצוע, בהם מניעים אישיים ופסיכולוגיים, כישורים והשכלה, ומניעים חברתיים לרבות נורמות, תפיסות מגדר, ועוד[4].

מסלול קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול קריירה של אדם נמשך בדרך כלל משנות ה-20 לחייו, שבהן הוא רוכש מקצוע ומשתלב בכוח העבודה, ועד להגיעו לגיל פרישה. בישראל גיל פרישת חובה הוא 67 שנים (לאישה נתונה הזכות לפרוש החל מגיל 62).

לעיתים מסתיימת הקריירה מוקדם יותר, אם מחמת בחירה של העובד בפרישה מוקדמת, ואם עקב פיטורים בגיל מבוגר, שלאחריהן העובד אינו מצליח להשתלב מחדש בעבודה. גם במהלך הקריירה ייתכנו הפסקות, למשל עקב אבטלה או עקב יציאה לחופשה ללא תשלום.

הכשרה מקצועית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של הקריירה היא בדרך כלל בהכשרה מקצועית. למקצועות שונים יש שלבי הכשרה שונים בהתאם למיומנויות הנדרשות עבורם. לעיתים נדרשת הכשרה ממושכת, כהכשרתו של רופא מומחה הנמשכת כ-12 שנים, ולעיתים די בקורס קצר, בן ימים או שבועות מעטים. בנוסף, עבור מקצועות מסוימים יש לרכוש השכלה ברמה מסוימת על פי חוק.

חיפוש עבודה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי להתחיל לעבוד על האדם להגיש מועמדות לתפקיד מסוים. במקרים רבים תהליך הקבלה כרוך במיון, אשר מורכב לרוב מראיון עבודה ו/או מבחן.

התחלת הקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים רבים הכניסה לעולם העבודה נעשית דרך עבודות מזדמנות, אשר מאפשרות ללמוד את התרבות של עולם העבודה ולקבל הכשרה תוך כדי עבודה. עבודות ראשוניות אלה דורשות לרוב יכולת ארגון ושליטה בפרטים, בכפיפות לדמויות סמכות ובהרבה שגרה וחזרתיות אשר אינן מאפשרות מתן ביטוי ליצירתיות. כמו כן, יש להתמודד עם המעבר ממערכת החינוך בעלת הכללים הברורים ואפשרות התמיכה, אל מערכת עסקית מלאת גירויים ואפשרויות[5].

בהתאם לכך, במקרים רבים מתעוררות בתחילת הקריירה תחושות טבעיות וחולפות של אי-ודאות, רצון להצליח לצד פחד מכישלון ותמיהה כיצד יש להשתלב בעולם העבודה. עם זאת, רוב האנשים הבוגרים מצליחים להשתלב בעולם העבודה באופן סביר[5].

השתלמות מקצועית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקצועות רבים נדרשת השתלמות מקצועית גם במהלך הקריירה, לשם שמירה על היכולת המקצועית בעולם משתנה, ובפרט לשם קידום מקצועי. דוגמה לסדרה של השתלמויות מקצועיות היא זו שנמצאת במסלול הקידום של לוחם, הכוללת קורס מ"כים, קורס קצינים, קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים וכו'.

החלפת מקצוע וקריירה שנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעמים רבות אדם משתלב במקצוע מסוים בתחילת הקריירה שלו, ומתמיד במקצוע זה במהלך כל שנות עבודתו. במקרים אחרים, לאחר תקופה של עיסוק במקצוע מסוים מחליף האדם מקצוע, מהלך הקרוי קריירה שנייה.

לעיתים החלפת המקצוע הכרחית עקב מאפייני המקצוע. כדורגלן, למשל, יכול להתמיד במקצועו עד שנות ה-30 לחייו לערך. בשלב זה עליו לעבור למקצוע אחר, לעיתים קרובות למקצוע הקודם, כגון מאמן כדורגל, ולעיתים ללא קשר אליו.

אף שפרישה לגמלאות עם ההגעה לגיל פרישה היא בדרך כלל סיום הקריירה, יש המוצאים בכך הזדמנות לתחילתה של קריירה שנייה בגיל מבוגר, לעיתים בתחום חדש, ולעיתים באותו תחום שבו צברו מוניטין קודם הפרישה לגמלאות. בישראל פורשים משרתי קבע בגיל צעיר יחסית, המאפשר לרבים מהם לפתח קריירה שנייה. פעמים אחרות בחירה בקריירה שנייה אינה נובעת מאילוץ חיצוני, אלא מהחלטה של האדם, הבוחר לעבור למסלול חדש של פעילות מקצועית.

סיוע וייעוץ מקצועי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתכנון הקריירה ניתן להסתייע ביועץ קריירה, בשלב של בחירת מקצוע, וגם בשלבים מאוחרים יותר, לאחר צבירת ניסיון מקצועי, לשם תכנון המשך ההתפתחות המקצועית. יועץ קריירה אומד את תחומי ההתעניינות, האישיות, הכישורים, והמומחיות של אנשים, ומסייע בהתוויית מסלול הקריירה. התחום רחב וכולל הסדרת משרה, תכנון קריירה, לימוד אסטרטגיה והתפתחות הסטודנט. עד סוף המאה ה-20, מבחר גדול של אפשרויות (בעיקר של מקצועות פוטנציאליים) וחינוך רחב יותר אפשרו לתכנון קריירה להפוך למקובל.

לצורך תכנון הקריירה ניתן להיעזר גם באימון אישי. לפי אן רו יש קשר בין מאפייני אישיות לבין פיתוח קריירה בתחומים שונים. קיימים גם כלים מקוונים לבחירת קריירה המסייעים להנגשת מידע אודות מסלולי עיסוק שונים, פירוט אפשרויות לקבלת ייעוץ, הבנה של מגמות ביקוש בשוק, שאלונים שונים לניתוח הכישורים והנטיות, ועוד[6].

כמו כן, ישנם ארגונים שונים אשר מיועדים לייעץ ולסייע לעובדים ב��תאם לתחום או אופי עבודתם. לצורך כך ארגונים אלו מעסיקים פעמים רבות את אנשי המקצוע שהוזכרו קודם לכן, אשר כאמור ניתן גם לשכור את שרותם באופן פרטי. לעיתים ניתן להיעזר בשירותים אלו ללא תשלום ולעיתים יש צורך בדמי חברות או תנאי קבלה מסוימים. דוגמאות לארגוני סיוע מקצועיים: מען - עמותה לסיוע לעובדים, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, הסתדרות העובדים הלאומית ועוד.

אדם עצמאי יכול להיעזר ביועץ עסקי כדי לפתח את העסק שלו. בנוסף, הוא יכול להיעזר בגופים שונים כמו הקרן הממשלתית לעסקים קטנים ובינוניים.

שילוב הקריירה בחיים האישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג "חיים אישיים" מתייחס לדפוסי ההתנהגות של בני האדם בשגרת היומיום שלהם במקום עבודתם או בעתות הפנאי. משום שמציאת אהבה ובניית משפחה הן משימות מורכבות ממש כמו בניית קריירה[5], הצורך להשקיע משאבים מרובים בכל אחד מהתחומים הללו יוצר קונפליקט עבודה-משפחה, אשר עלול לפגוע באיזון בית-עבודה. איזון זה חשוב לצורך שמירה על איכות החיים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נְתִיבָה מִקְצוֹעִית במילון שימוש כללי (תשע"ה, 2015), באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ נְתִיבָה במילון סוציולוגיה (תשע"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית
  3. ^ מגמות בחינוך, בהשכלה ובעיסוק בתחומי מדע וטכנולוגיה: מהבחירה במקצוע מורחב בתיכון ועד לבחירת קריירה, דוח מחקר שפורסם על ידי מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, 2019.
  4. ^ אילנה אבישר, נורית דביר, גברים ונשים בלימודי הוראה ומחשבים: מניעים ותפיסות מגדריות ומשפחתיות, דפים 51, 2011, עמ' 140-169
  5. ^ 1 2 3 פסיכולוגיה עברית, מִלְקוּת לְחֵרוּת / אורית דהן ואורלי צדוק, באתר פסיכולוגיה עברית, ‏09 באוגוסט 2012
  6. ^ מתלבטים מה לעשות כשתהיו גדולים? הכלים שיעזרו לכם לבחור בין לימודים וקריירה, באתר וואלה, 30 באפריל 2020