מטוס מנהלים

מטוס מנהלים, המכונה לעיתים מטוס פרטי, או מטוס עסקים (Bizjet), הוא מונח המתאר מטוס סילון קטן יותר בדרך כלל ממטוס נוסעים טיפוסי, המיועד לתעבורת קבוצות של אנשי עסקים, או אנשים עשירים באופן מופלג. ניתן להסב מטוסי מנהלים אף לשימושים אחרים, כגון פינוי אווירי, או שילוח חבילות מהיר, וחלק מן המטוסים בעלי מאפיינים אלה אף נמצאים בבעלותם או בשימושם של גופים ציבוריים, ממשלות, או צבאות.

כמעט כל מטוסי המנהלים הנמצאים בייצור המוני, כגון מטוסים מתוצרת ג'נרל דיינמיקס, גולפסטרים, או בומברדייה, הם בעלי שניים או שלושה מנועי סילון, אף שבעבר היו נפוצים יותר מטוסי מנהלים בעלי ארבעה מנועים. שיפור איכותם ואמינותם של מנועי הסילון הפחיתה את השימוש בארבעה מנועים במטוסי מנהלים, מטוס ה-Cirrus Vision SF50 היה הראשון לקבל רישוי למטוסי מנהלים קטנים וקלים בעלי מנוע סילון בודד ( "מטוס סילון קל מאוד " - VLJ Very Light Jet ).

כמעט בכל מטוסי המנהלים המנועים מותקנים בזנב המטוס, כיוון שהכנפיים נמוכות בדרך כלל מכדי לשאת את המנועים ללא סכנת מגע בקרקע. לעיתים, מטוסי נוסעים רגילים עוברים הסבה לשימוש כמטוסי מנהלים מפוארים. מטוסים אלה נמצאים בדרך כלל בשימושם של עשירים מופלגים וידוענים הנוסעים יחד עם פמליות גדולות, או בשימושן של קבוצות ספורט. מטוסים אלה מוגבלים לעיתים בשדות התעופה בהם הם יכולים לנחות עקב מגבלות רעש, או אורך מסלול.

נתח השוק המתפתח בתחום מטוסי מנהלים הוא מטוסים קטנים וזולים יותר. רבים ממטוסים אלה הם בקטגוריה של מטוסי סילון קלים, וחלקם משמשים כמוניות אוויריות. חברת ססנה פיתחה את מטוס המוסטנג, מטוס סילון בעל שישה מושבים (2 טייסים ו-4 נוסעים), הנמכר בארצות הברית בכ-2.5 מיליון דולר, מחיר זול עבור מטוס מנהלים. חברות אחרות ניסו לפתח מטוסי סילון למנהלים במחיר זול אף יותר.

בעולם טסים בתחילת המאה ה-21 כ-11,000 מטוסי מנה��ים, רובם נמצאים בארצות הברית, או בבעלות חברות אמריקאיות. אירופה היא היבשת השנייה בעולם במספר מטוסי המנהלים שבה.

מאז 1996 נפוצה בעלות חלקית על מטוסי מנהלים ולפיה מספר חברות קונות חלק במטוס מנהלים, המקנה לחברה מספר קבוע של שעות טיסה בשנה. בשיטה זו יכולות מספר חברות לחלוק בעלויות הכבדות של אחזקת המטוס, שכר צוות האוויר ועוד, ומנגד, ליהנות מן הגמישות שמאפשרת בעלות במטוס מנהלים.

עם הגברת הצורך במטוסי מנהלים וחדירתם לתודעה הניהולית, קיבלה התעשייה האווירית לישראל החלטה אסטרטגית להיכנס גם לשוק זה. לצורך כך נרכשו זכויות הייצור ממפעל אמריקאי שייצר מטוסי מנהלים קטנים בשם ג'ט קומנדר. זאת לאחר שיצרן המטוס, חברת Aero Commander, נרכש על ידי חברת רוקוול אינטרנשיונל, שלה היה כבר מטוס מנהלים דומה - ה-Rockwell Sabreliner ונאסר עליה לייצר את שני המטוסים במקביל בשל חוקים נגד מונופול. ברוקוול הוחלט למכור את הזכויות על הג'ט קומנדר והתעשייה האווירית רכשה אותן בשנת 1967^[1]. בינואר 1970 נערכה טיסת הבכורה של הג'ט קומנדר הראשון שייצרה התעשייה האווירית^[2].

המטוס זכה למתיחת פנים, לרבות: הארכת הגוף, החלפת המנועים ומערכות הבקרה והאלקטרוניקה. בנוסף, שונה שמו ובמתכונתו החדשה הוחלף לווסטווינד. בשנים הבאות שוכלל אב הטיפוס למספר גרסאות מנהלים, כמו גם דגמי אמבולנס אווירי, מטוס בקרה ימית ועוד, ולו תתי דגם 1121–1124 בהתאם לתצורה. עם תחילת שנות ה-80 פותח דגם משופר של המטוס ה"אסטרה"^[3]. ב-29 בספטמבר 1984 שבר מטוס האסטרה את שיא המהירות בטיסה מחוף לחוף בארצות הברית למטוס מנהלים, כאשר טס מיו יורק ללוס אנג'לס ב-4 שעות ו-24 דקות^[4]. בדצמבר 1998 קיבל מטוס המנהלים החדש של התעשייה האווירית, ה"גלאקסי", את אישור רשות התעופה הפדרלית של ארצות הברית^[5].

בשנת 2001, רכשה חברת גאלפסטרים איירוספייס את פעילות מטוסי המנהלים של התעשייה האווירית, שהמשיכה לפעול בתחום כקבלן משנה ראשי של גאלפסטרים^[6].

ב-18 בינואר 2005 נערך בתעשייה האווירית טקס הגלילה של ה"גאלפסטרים G150", דגם משופר של ה"אסטרה"^[7]. בינואר 2012, קיבל ה"גאלפסטרים G280", דגם משופר של ה"גלאקסי", את אישור רשות התעופה הפדרלית של ארצות הברית^[8].

בשנת 2016, דווח כי 34 חברות ובעלי הון מחזיקים במטוסי מנהלים בישראל^[9].

אלה הם המטוסים היוקרתיים ביותר בין מטוסי המנהלים, הם נועדו לנשיאת פמליות גדולות למרחקים ארוכים. בין המטוסים בקטגוריה נמצאים:

• איירבוס
  • איירבוס A318‏ Elite
  • איירבוס A319CJ
  • איירבוס A380‏ Flying Palace
• בואינג
  • Boeing Business Jet
• אמבראר
  • אמבראר Lineage 1000

• בומברדייה
  • Bombardier Global 5000
  • Bombardier Global Express
  • Bombardier Challenger 850
• דאסו
  • Dassault Falcon 7X
• גאלפסטרים איירוספייס
  • Gulfstream G500
  • Gulfstream G550
  • Gulfstream G650

אלה הם מטוסי מנהלים יוקרתיים בעלי תא נוסעים רחב, המסוגלים לטוס בגובה רב ובמהירות גבוהה, ובעלי טווח ארוך ביותר. לצד האיבזור היוקרתי והנוחות שמטוסים מאפשרים, טווח טיסתם מאפשר חצית האוקיינוס האטלנטי ללא חניות ביניים. בין המטוסים בקטגוריה זו נמצאים:

• בומברדייה
  • Bombardier Challenger 300
  • Bombardier Challenger 605
• דאסו
  • Dassault Falcon 900DX
  • Dassault Falcon 900EX
  • Dassault Falcon 2000DX
  • Dassault Falcon 2000EX
• אמבראר
  • Legacy 600
• גאלפסטרים איירוספייס
  • Gulfstream G350
  • Gulfstream G450
• הוקר ביצ'קראפט
  • Hawker 4000

מטוסים אלה מתאימים לטיסות ארוכות, החוצות יבשות, ולמספר נוסעים גדול יחסית. בין המטוסים בקטגוריה זו נמצאים:

• בומברדייה
  • Learjet 60 XR
  • Learjet 85
• ססנה
  • Citation Columbus
  • Citation X
  • Citation XLS
  • Citation Sovereign
• דאסו
  • Falcon 50EX
• אמבראר
  • Legacy 450
  • Legacy 500
• גאלפסטרים איירוספייס
  • גאלפסטרים G150, פיתוח המבוסס על האסטרה SPX של התעשייה האווירית
  • גאלפסטרים G280, המבוסס על הגלקסי של התעשייה האווירית
• הוקר ביצ'קראפט
  • Hawker 750
  • Hawker 850XP
  • Hawker 900XP

מטוסים אלה מהווים את עיקר תעשיית מטוסי המנהלים מאז שנות ה-60. מטוסי הסילון הקלים משלבים יכולת נחיתה בשדות תעופה קטנים עם מהירות טיסה גבוהה, ובכך הופכים לכלי תחבורה יעיל לאיש עסקים.

מטוסים אלה מכונים לעיתים בשם "מיקרו-ג'טס". משקל המראה מרבי של מטוסים אלה נמוך מ-4,500 ק"ג (10,000 פאונד).

מדיה וקבצים בנושא מטוס מנהלים בוויקישיתוף

• דניאל שמיל, 500 העשירים | לוקסוס מעופף | 14 אלף רגל באוויר, בתוך 25 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 5 ביוני 2016
• ניר יהב‏, חלום ב-70 מיליון דולר: המטוסים הפרטיים של האלפיון העליון בישראל, באתר וואלה, 8 בדצמבר 2016
• לי ירון ואבי שרף, העשירים עפים על החיים - ושיישרף העולם, באתר TheMarker‏, 26 ביולי 2022