ריקשה

ריקשה (מיפנית: 力車,‏ rikisha) היא כלי רכב דו- או תלת-גלגלי המשמש להסעת נוסע בודד (לרוב) או מספר נוסעים ומונע בכוח שרירי הנ��ג או בצורה ממונעת.

הריקשה פותחה לראשונה ביפן, ובעקבות המחיר הנמוך של הנסיעה בה הפכה הריקשה לפופולרית בעריה והתפשטה לשאר ארצות אסיה.

ישנם שני סוגים עיקריים של ריקשות:

• ריקשה דו-גלגלית, המונעת על ידי אדם, הרתום אליה ומושך אותה תוך כדי הליכה או ריצה.
• ריקשה תלת-גלגלית, הרתומה לאופניים המופעלים על ידי נהג הריקשה.

ריקשות נפוצות בימינו באזורים מסוימים בהודו, בנפאל ובמדינות אחרות באסיה.

ריקשות ממונעות (אנ') קיימות במדינות הודו-סין (שבהן הן מכונות "טוק-טוק") ובהודו, שבה גם ריקשה ממונעת נקראת ריקשה או אוטו-ריקשה.

מקור שמה של הריקשה במילה היפנית 人力車 (ג'ינריקישה), כאשר 人 (ג'ין) משמעותו "אדם", משמעות המילה 力 (ריקי) היא כוח, ו-車 (שה) היא המילה היפנית לכלי רכב. ביחד, משמעות הצירוף המילולית היא "כלי רכב מונע-אדם".^[1]

• תלת אופן
• אפריון
• בג'אג' אוטו

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ריקשה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ריקשות

• ניר בן-טובים‏, מלוקאב: ריקשה למאה ה-21, באתר וואלה, 27 באוקטובר 2014
• AFP, ה"טוק-טוק" בא מהודו, ומשנה את ערי אפריקה, באתר ynet, 19 באפריל 2016
• ריקשה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא תחבורה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.