לדלג לתוכן

סירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סירה היא כלי שיט קטן וללא סיפון.

סירת מנוע בגני יהושע
סירה באגם פארק רעננה

תקנות משרד התחבורה בישראל (רשות הספנות והנמלים) מגדירות סירה ככלי שיט שאורכו אינו עולה על 7 מטרים, אשר מונע בכוח מנוע, מפרשים או משוטים. לעיתים משתמשים במונח "סירה" לציון כלי שיט קטן בעל סיפון, כגון "סירת נתב" בנמל.

סירות נועדו לשיט במימי החופים, בנהרות, באגמים, בנמלים ובנתיבי מים פנימיים, אך לא בים הפתוח. הן משמשות בעיקר לספורט, לפנאי ולדיג, אך לעיתים גם להובלת מטענים ואנשים למרחקים קצרים מאוד.

סירות היו קיימות ושימשו את האדם כאמצעי תחבורה מאז שחר ההיסטוריה. ישנן ראיות נסיבתיות הקושרות שימוש בסירות על ידי האדם על-מנת להגיע לאוסטרליה, כרתים ולאי פלורס שבאינדונזיה, לפני 40,000 שנה, 130,000 שנה ו-900,000 שנה, בהתאמה. הסירות הקדומות ביותר הן כפי הנראה סירות קאנו, שגולפו מגזע עץ יחיד, והתאימו לאדם יחיד או למספר קטן של אנשים (אנ'). הסירות העתיקות ביותר שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות, מתוארכות לתקופה של כ-10,000 שנים לפני זמננו. רפסודות נמצאות בשימוש בידי האדם מזה 8,000 שנה לכל הפחות. סירה קטנה עשויה עשבים (אנ') בת כ-7,000 שנה נמצאה בכויית. בשומר, מצרים העתיקה ובאוקיינוס ההודי קיים שימוש בסירות מזה 5,000 או 6,000 שנה.

המילה "סירה" נזכרת בתנ"ך (ספר עמוס, פרק ד', פסוק ב'): ”... כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם; וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת, וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה.” רש"י במקום מפרש: ”היא ספינה קטנה של ציידי דגים ולפי שקטנה היא קורא לה סיר וקורא לה בלשון משנה דוגית בבבא בתרא”.

הרודוטוס, פליניוס הזקן, וסטראבון תיעדו שימוש בסירות למטרות מסחר, מסעות ולשימושים צבאיים.

סוגי סירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפרשית
סירת פדלים בגני יהושע

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]